<h1>סידור רבינו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא</h1>
<h2>דף יב.</h2>
אדם השרוי בתענית מותר לאכול כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר, אפי' גמר סעודתו כגון שבירך ברכת המזון מותר (לאחר) [לאכול] בסעודתו אחרת, והוא שלא ישן אבל ישן שוב אינו אוכל. ואם נתנמנם ולא ישן מותר, דאינו חשוב כישן. דווקא אכילה אבל שתייה ספיק' אם אסור לאחר שישן או לאו, מכל מקום עכשיו נוהגין לשתות לאח[ר] שישן כל הלילה ואין למצא היתר בדבר, אבל בזה יש לתלות היתר שכל אדם אינו מסיח דעת מלשתות אחר שעה, וכמו מתנה הוא כדי לשתות אחר שינה, דקאמ' בירושלמי [תענית פ"א ה"ד] ישן ועמד אסור לשתות בשלא התנה אבל התנה מותר. קיימ' לן כשמו' דאמר כל תענית שלא קיבל עליו מבעוד יום לאו שמיה תענית. וכל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית מיהו לאחר ששקעה עליו החמה מותר לאכול מיד, ואין צריך להמתין עד צאת הכוכבים. וקיימ' לן לווה אדם תעניתו ופורע, כגון שאירע לו שום אונס שלא יכול להתענות בו ביום שקיבל, אבל בלא אונס אסור ללות. ושמתענין ציבור אין להורות היתר ליחיד לפרוש מן הציבור ללות תענית, אע"פ שדעתו לפרוע לאחר מיכן, הואיל דחייב אדם להשתתף עם הציבור בצער וצריך להתענות עמהם, ואינו רשאי לפרוש ולפרוע תעניתו, או אמרי' הואיל דהוא פורע כמשתתף עמהם, ולא חשיב פורש משום לווה.
<h2>דף כה:</h2>
ואומרים אבינו מלכינו בתפילת ערבית. ואני הסופר מצאתי פירושו כך. אבינו מלכינו עשה עימנו למען שמך אע"פ שחטאנו לפניך בשאר עבירות, אנוכי [ו]לא יהיה לך קיימנו, והדין עליך לעשות עמנו למען שמך. שאין לנו מלך אלא אתה ולישועתך קוינו. כלה דבר וחרב, ואין אומרי' ועון, שעל כיליון תקלות וחבלות הוא מדבר, ומה טיבו של עון אצלם, ועל מחילת העון הוא מבקש לקמן בהדיא סלח ומחול לכל עונותינו, לפיכך לא שייך הכא. הצמח לנו ישועה שתרים קרן משיחך. עשה עמנו לטובה אות זו הגאולה, ולא שמעתי רבי אומר תהא השעה הזאת שעת רצון לפניך כמצ', כל סדר תפילות יום הכיפ' פשוטה היא.
<h2>דף כח:</h2>
וקורין את הלל בדילוג. ויחיד אינו קוריהו, אלא שלשה קורין אותו מטעם יאמרו נא דאחד אומר לשנים יאמרו. ונראה לי דאם יכול לקרותו בניגון ובקריאתו במקרא קורא, דתילים הא קרי. ואין קוראין בבית האבל, שמעתי מטעם אמ' הקב"ה מעשה ידיי טובעים בים ואתם אומרי' שירה לפני, דבזמן שאדם בצער שכינה בצער [סנהדרין מ"ו ע"א] כדכת'.
